"בסיפוק רב מסכמים בארגון מחוברים את הנופשון להורים עם תינוקות עם נכויות שונות, שהתקיים בחודש תמוז תשפ"ד,

הנופשון ה-11 במספר נערך במלון בירושלים, כאשר עשרות רבות של הורים עם התינוקות נהנו מימים של רוגע ושלווה, יחד עם תוכניות מיוחדות מחזקות ומעשירות, אבל בעצם למה להלאות אתכם במילים, נביא לכם את הדברים כפי ששיתף אותנו אחד ההורים.הנופשון ה-11 במספר נערך במלון בירושלים, כאשר עשרות רבות של הורים עם התינוקות נהנו מימים של רוגע ושלווה, יחד עם תוכניות מיוחדות מחזקות ומעשירות, אבל בעצם למה להלאות אתכם במילים, נביא לכם את הדברים כפי ששיתף אותנו אחד ההורים.לארגון מחוברים ולעומד בראשו הר' מאיר קווין שלום וברכה
קשה לי לסכם במילים פשוטות את כל מה שחווינו בנופשון אני ואשתי ושאר ההורים היקרים, כל מילה שאכתוב לא תגיע לתיאור התחושות והרגשות שחווינו במהלך הנופשון, אך בכל זאת אני חייב להביע את רחשי במילים.
כזוג המגיע לנופשון בפעם הראשונה נכנסנו למלון, וכבר בכניסה ממתינה לנו בתו היקרה של הרב מאיר קווין, שבועות ספורים אחר הלידה, אך עם חיוך ענק מקבלת כל משפחה ברוחב לב, חשבתי שזו אפיזודה חולפת אך אחר כך הבנתי שזה זורם לה בעורקים….
לא אלאה אתכם בפרטים הטכניים, אך כבר בתחילת הנופשון התחלנו לצבור כוחות, בדרשתו המאלפת של הרב דרוק שהקדיש מזמנו היקר לבוא לעודד ולחזק, מאיר באור יקרות את ההתמודדות עם ילדים יקרים אלו, נוסך כוחות מחודשים בלבבות ההורים, נוטע אמונה יוקדת בגודל התפקיד, מעלה אור בהתמודדות היום יומית, מטעין את ההורים בכח להמשך הימים שאחרי.
כבר מהרגע הראשון נתקלנו בתופעה פלאית, לא היה זה אדם, היה זה לב, לב רחב עם חיוך ענק, לב שמסתובב בין ההורים, ללב הזה יש ידיים ורגליים, יש לו גם שם, קוראים ללב הזה 'מאיר קווין', זהו האיש והלב, מעניין לראות כי גם ילדים המפחדים מזרים כאשר הם פוגשים את מאיר והחיוך הם נמסים בפניו, מפרגנים חיוך גדול, מושיטים יד רועדת לשלום…, כן, זהו האיש, הציר המרכזי של הנופשון כולו, כשמו כן הוא, מאיר לכל סביבתו, נותן תחושה של לב ענק שמכיל את כווווולם ללא יוצא מן הכלל, אם תרצו, בשביל זה לבד היה שווה להגיע לנופשון, לראות את הלב הזה שמניע סביבו עשרות מתנדבים ומתנדבות, מביא בכנפיו רוח של עשייה והתנדבות ברוכה, טוב, זה הקצת שהצלחתי להעלות על הכתב, זה הרבה יותר מזה, תשאלו את כל מי שהיה בנופשון.
וכמובן גולת הכותרת, כאשר האבות מתכנסים באולם אחד, ולעומתם האמהות היקרות באולם השני, הילדים אם שאלתם, ובכן, הם נמצאים בידיים אמונות של מתנדבות מסורות, שיודעות לטפל בכל ילד במצבו הוא, יודעות לטפל בידיים אמונות בכל ילד, ההורים רגועים ושלווים יושבים באולם.
ר' עמיחי סובר, הלב והאורגן, במרכז האולם, האולם מחשיך, משאיר אור קלוש, מותיר מקום ללב להיפתח, ר' עמיחי על האורגן כאשר יחד עמו מצטרפים ההורים לשירה, שיר רודף שיר, האוירה מתחממת…. הלבבות נפתחים…., ואז, מגיש ר' עמיחי את המיקרופון לאחד ההורים, ברגישות מבקש ממנו לשתף, הדובר מתחיל בהיסוס, אך העיניים הרבות שמביטות בו מעודדות אות להמשיך, מבינות יותר מכל אחד אחר מה הוא עובר, עיניים שמכירות את בתי החולים לפני ולפנים, עיניים שביום יום הן טרוטות מחוסר שינה, אך כעת העיניים של כולם בורקות, משדרות בלי מילים 'אנחנו איתך'…
וכל אחד בתורו מספר על הניסיון הרפואי איתו מתמודד הילד שלו, אם ינסה לספר את הדברים בחוץ אנשים לא יבינו, מקסימום ינידו ראש בחמלה, אבל כאן במשפחה הזאת, וכפי שהגדיר זאת אחד המשתתפים, כולנו משפחה אחת ולאבא שלנו קוראים 'מאיר קווין'…., במשפחה כזאת אפשר לספר הכל, לשתף, לנקז מוגלה, להודות גם ברגעים קשים, וכולם יושבים יחד, בוכים ביחד, וצוחקים ביחד, מתרגשים ביחד עם כל התקדמות מזערית של הילד הנכה, אין מילים לתאר את האוירה, שמחה ועצב משמשים בערבוביה, הזמן חולף ולאט לאט גם הקשוחים שבין החבר'ה מאפשרים לעצמם לנגב עיניים לחות…., לשתף את האחרים בקושי שלהם, זה לקח שעות, עמוק עמוק אל תוך הלילה הירושלמי, כשגם אחר כך ישבו הורים בלובי המלון ושוחחו ביניהם עדי יאיר השחר…
מפתיע, אבל דוקא אז יושב מאיר קוין בצד, ופשוט שותק, לפעמים האמנות היא להקשיב, ולא כל אחד יודע להקשיב, צריך לדעת להקשיב, ומאיר, האבא של המשפחה יושב ומקשיב, זאת התחושה שחש כל אחד.
כמובן שכל זה קורה במקביל גם אצל האמהות היקרות, כל אחת בתורה משתפת, פורקת קצת מהעול הכבד שעל הכתפיים, מותירות לדמעות ליזול, פורקות עומס רגשי, ונטענות בכוחות מחודשים.
העיניים שלמחרת הפאנל המיוחד היו כבר עיניים אחרות, עיניים בורקות, העול הכבד כבר הוקל, הכל מאיר יותר.
אוי, שכחתי לכתוב על הפינוקים, לא עובר חצי יום בלי פינוקים והפתעות, פיצות ושייקים, מתנות לילדים שבבית, וחטיפים לרוב, הכל מתוך המון מחשבה, ובקשה אחת ויחידה, בקשה שמאיר חוזר עליה שוב ושוב במהלך הנופשון 'ת-ה-נ-ו', 'הגעתם לכאן ליהנות, אז פשוט תעשו את זה', כן, זהו מאיר והארגון שלו.
ואי אפשר בלי מילה טובה על המתנדבות היקרות המשגיחות על הילדים באחריות וברגישות, נותנות להורים לנשום קצת, לשחרר לחץ, ולצידם המתנדבים היקרים האחראים על כל הלוגיסטיקה של הנופשון, משהו אחד עדיין לא ברור לי, מתי הם מספיקים לישון…..
טוב, אז כאן ההזדמנות להודות, לר' מאיר קווין ולמשפחתו היקרה שמחזיקים את כל הדבר זה, אין לכם מושג כמה כוח זה נותן להורים, למתנדבים והמתנדבות היקרות, לצוות ההפקה, ולר' עמיחי סובר ולאשתו, אין מילים, מה שלא נכתוב יהיה חיור.
לסיום מבקש ר' מאיר מכל ההורים, 'אם תגיעו שוב אדע שבאמת נהניתם'…
רוב תודות וברכות מעומק הלב, שתזכו להרבות חסד בקרב המשפחות המתמודדות.
מאחל מעומק לב
אבא של מירי